א' נ' ימק"א הבינלאומית ירושלים

זכויות הנובעות מסיום עבודת התובע אצל הנתבעת במשך כ-36 שנה הן עיקר המחלוקת בהליך זה.

רקע נדרש

1. התובע, יליד 1955, עבד אצל הנתבעת החל מחודש אוקטובר 1980 ועד לסוף שנת 2016, תפקידו האחרון היה משנה למנכ"ל. בהיות התובע בן כ61 פוטר .

2. התובע שימש כמנכ"ל בפועל למשך חצי שנה עד חודש מאי 2015 , עת מונה לתפקיד זה מר עודד גיל.(להלן- מר גיל).

   ברקע הדברים:

3. ביום 20.11.2008 נחתם בנתבעת הסכם קיבוצי שעניינו צמצומים. במסגרת הסכם זה הוצגה תכנית פרישה מרצון ולפיה, בחלק הרלבנטי לענייננו, יוכלו עובדים שצברו ותק של 25 שנה וגילם פחות מ57 שנה לפרוש תוך תשלום פ"פ בשיעור 200% ובלבד שיבקשו לעשות כן בתוך 15 יום מחתימת ההסכם (להלן- הסכם הפרישה, נספח א לתצהיר התובע). אין חולק כי התובע לא נמנה על רשימת העובדים שנספחה להסכם הפרישה כפי שגובשה על פיו.

4. אליבא דתובע, הוא ביקש לפרוש במסגרת זו אך לבקשת מנכ"ל הנתבעת דאז מר מייקל באסי (להלן- מר באסי) ממנו ומעובד נוסף- ג'ורג' סלפיתי, הסכימו להשאר ולעבוד עד סוף 2009 ובלבד שיובטחו להם הזכויות על פי הסכם הפרישה לכשיפרשו- וכך הוסכם.

5. אין חולק כי מר סלפיתי ניצל זכות הפרישה שלו לקראת סוף 2009 וקיבל פ"פ בשעור 200% כמוסכם.

6. מר באסי סיים תפקידו במחצית הראשונה של 2009 ואותו החליף, החל מיוני 2009, מר פורסאן חוסיין (להלן- מר חוסיין) שכיהן בתפקידו עד סוף 2014 .

7. אליבא דתובע, מר חוסיין ביקש ממנו להמשיך ולעבוד בנתבעת מעבר לסוף 2009 ונוכח כך ביקש התובע להבטיח בין היתר את המשך תוקף ההסכמה עם מר באסי. זאת נעשה בשיחה שנוהלה גם עם מר שמעון בנינגה ז"ל שהיה אז יו"ר מועצת המנהלים של הנתבעת (דברי מר חוסין בעמ' 15). בהמשך לכך נכתב מסמך שצורף כנספח ה' לתצהיר התובע , סיכום פגישה מה 20.12.09.(להלן- מסמך פורסאן).יצוין כי ע"ג מסמך זה מופיעות חתימות התובע ומר חוסיין כשלצד חתימת האחרון מופיע התאריך 25 בפברואר 2010. לטענת הנתבעת עותק מסמך פורסאן כלל לא נמצא אצלה לא בתיק האישי של התובע ולא בכלל.